שלטי פרסום הם עולם שלם ומלא של תוכן וידע שצריך להבין בו כדי לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר. בניגוד לאמצעי פרסום אחרים כמו טלוויזיה או רדיו, השלטים נמצאים במקומם ולא מהווים חלק מן הדינאמיקה של היום יום, אלא אם כן עוברים ושבים חולפים על פני השלט ומבחינים בתוכן שלו. שלטי פרסום מגיעים בדרכים ובצורות שונות ולכל קהל יעד יש את שלטי הפרסום המתאימים לו ביותר. יש הבדל גדול מאוד בין שלטי פרסום המיועדים להולכי רגל ובין שלטי פרסום המתאימים לנהגים.
אחד ההבדלים המהותיים ביותר בתחום שלטי הפרסום הוא הגודל. הולכי רגל לרוב ייתקלו בשלטי פרסום קטנים, שיתאימו לקצב הליכתם ויצליחו העביר את המסר בצורה מושלמת. את שלטי הפרסום להולכי הרגל ניתן למצוא על עמודים ייעודיים לאורך המדרכות, על קירות בתים, בתחנות אוטובוסים ועוד. לנהגים, לעומת זאת, צריך להפיק שלטים גדולים יותר ולו משום שהנהגים עוברים במהירות רבה מאוד מול השלט וצריך שיבחינו בו ויספיקו לקרוא את מה שכתוב עליו, בתמונה שבו ויבחינו במרכיב הפרסומי.
כאשר חושבים על שלט פרסום שיתאים לנהגים, צריך לדעת בדיוק מה לעשות ומה לא לעשות. ראשית, שלט פרסום לנהגים חייב להיות בגודל מינימאלי שיראו אותו גם מרחוק וגם צריך להתחשב במהירות הרכב. מעבר לכך, שלטי פרסום לנהגים צריכים להיות מצד אחד מאוד צבעוניים ולבלוט מעל השלטים האחרים, אך מצד שני אסור לשלט פרסום שכזה להיות צבעוני או מקושקש מדי. קשקוש יתר יכול לבלבל את הנהג ומרוב ניסיון להבדיל בין הפרטים, המסר הכללי והעיקרי יילך לאיבוד. הדבר כולל גם את הכיתוב. מסר לרוב עובר בשילוב של תמונה ומלל, אך את המלל לא ניתן לכתוב על התמונה, משום שהמילים ייעלמו בתוך התמונה. חשוב לכתוב על החלק האחיד של השלט.
נקודה חשובה בהתייחס למלל, צריך לדעת לקלוע במספר מצומצם של מילים, לכל היותר 6 או 7 מילים בשלט. מסרים קצרים וקולעים עושים את העבודה ואין טעם להכניס מניפסט ארוך, שכן נהגים לא יצליחו להפנים זאת.
